<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי ישמעאל בן סתריאל</h1>
<h2>דף נז.</h2>
ולמאי דקא סלקא שמעתא דאסקינן דרבי אליעזר בן יהודה איש ברתותא אליביה דרבי יהושע קאמר דיתום נכנס לדיר להתעשר. ואע"ג דגמר תחת תחת מקדשים, דכתיב בהו תחת אמו פרט ליתום. ואפילו הכי יתום נכנס כשהשלח של האם קיים. ש"מ דכל הקדשים נמי (אין) [אם] השלח קיים אין זה יתום וכאילו נולד כולו מחיים. וגימגום.
ושאר דברים שהעיד רבי ישמעאל בן סתריאל מערקת לבנה לפני רבי, ראיתי שפירשו בו תוספ' פירוש שאינו מתקבל. מיהו כיון שסתם גמרא דידן [סוכה ה' ע"א] ואימא כאפי בר יוכנא ש"מ דעוף גדול הוא. ובמקומו של רבי ישמעאל כל מה שהיה שם, מופלא היה משאר מקומות של בני אדם ובמידתינו. ובמקומו הבריות והעשבים [מופלא היו] משום אולי המקום שנשאר מיתר הרפאים היה, כאשכול ענבים של מרגלים [סוטה ל"ו ע"א] וכנחש של מרוטה [מכילתא פ' בשלח]. וכן סתם עקרב אינו אלא כחלזוני זוחלי עפר, ועקרבי הר סיני כחמורים [ב"ב ע"ד ע"א]. ורבון העולמים ברוך הוא זכר עשה לנפלאותיו. ואין העולם חסר ממה שהיה. והניח דוגמא להגיד ולהודיע גדולתו, ברוך הוא לעולם ועד.
